החזון המדעי של המעבדה

​

חקר התודעה הוא נושא בין תחומי הקשור באחד האתגרים המרתקים ביותר במדע. פיצול הדיסציפלינות הביא אותנו למצב שבו מצד אחד המדע מאתגר תפיסות הומאניסטיות, ומצד שני המדעים המדויקים מבקשים להתחבר לבסיס הומניסטי. זאת, כאשר שני הצדדים נהיו יותר מודעים למגבלות שלהם. כך גם האדם המודרני הינו אחד, אבל ההתייחסות אליו הינה כאל שתי ישויות נפרדות – פיזית ומנטלית. אולם בקצה, שתי הדיסציפלינות מגיעות לאותן שאלות בסיס בנוגע לתודעה. כך, היחס בין פנים לחוץ מקבל מקום הן במדע כגון בפיסיקה והן בהומניזם כגון בפנומנולוגיה ובתפיסות אידיאליסטיות, וכן בקהילות חושבות אחרות, כגון בודהיסטיות. חברי המעבדה מחוייבים למהות הבין-תחומית של חקר התודעה, המחבר בין מדעים מדויקים למדעי האדם (גוף שלישי תצפיתי וגוף ראשון חוויתי)

​

כיום יש מספר אתגרים במחקר האקדמי. התנאים שמאפשרים למדענים לחקור, לפחות על פי הפרוטוקולים הידועים, מנתקים אותם משדה המחקר עצמו ומוסיפים מכשול לידיעה. לכך כמה סיבות כמו חוסר ההיכרות של החוקר עם אופן החשיבה שלו, ריחוק מפאת נוחות, חוסר יכולת או חשש מקרבה אל שדה המחקר שמהווה איום. נראה שאנו יכולים לשאוף לידיעה באמצעות שחרור ממצב כזה, שכן אנו לא מפתחים ידע והבנה כאשר אנו נעמדים מחוץ לעולם, אלא בהיותנו חלק ממנו.

החזון של המעבדה הוא לקדם את חקר התודעה באופן שיתקן עיוותים אלו. מהלך הדברים הוא שפרקטיקות והתנסויות הן אלו שמונחות בבסיס הצעות תיאורטיות ומתודולוגיות שיפותחו. מדע התודעה שם דגש על מודעות ונוכחות בתוך התנסויות החיים כנקודה בסיסית לחקר התודעה, ומכיר באתגרים הקשורים ביכולת זו. חוויה ישירה, נוכחת, יכולה לשפר את ההבנה המדעית לגבי טבעה של התודעה ומהווה בסיס להפנמת ידע, וללמידת האדם את עצמו ואת מערכת היחסים שלו עם העולם הסובב אותו. במסגרת המעבדה אנחנו מעוניינים לפתח תחום זה, ולהציע בסיס פרשני ותיאורטי לשאלות התודעה מתוך השתתפות פעילה ומפגש ישיר עם שדה המחקר. כך, מדע התודעה מנסה להרחיב את המבט האנושי ע״י הסתכלות בקיים לאו דווקא במבט המתעניין בתוכן מסוים. התוכן משמש את החוקר גם ללמוד הרבה אודותיו, באופן ספיראלי והולגרפי.

​

נרצה לחקור ולפתח במסגרת המעבדה את תיאורית הסדר הסמוי והסדר הגלוי שפיתח דיוויד בוהם עם הקשרים בין תורת הקוונטים, תורת היחסות ותודעה. אנו ממוקדים בשאלות שחוקרות את המוח באינטראקציה ואת הקונטקסטואליות שלו. שאלות שחוקרות את המוח הן במצב של ‘שקט’ והן במצב של התמסרות מלאה. למוח ולהכרה-האנושית יש סדר–גלוי שמבוסס על הפרדה ברורה בין אנשים, אומות, דתות, קהילות, הפרדה שמובילה לניכור ופיצול נשנים, קונפליקטים ומאבקים. אנחנו משערים שלהכרה-האנושית בתנאים מתאימים וראויים קיים סדר–חבוי שהוא סדר ממין אחר, המאפשר יחסים אחרים הקשורים בסדר-הקוונטי כפי שבא לידי ביטוי בתפיסת ‘המשתנים החבויים’ בפרשנות של בוהם. סדר שבו השלם קודם לחלקים, סדר של ‘ריקוד משותף’ וארגון עצמי בניגוד לסדר המבוסס על ההפרדה של אובייקט-סובייקט.  במסגרת המעבדה נרצה לבצע מחקרים בעלי פן של first person experience ופן של third person experience בו זמנית. מחקר פנומנולוגי ונוירו-פנומנולוגי שקושר בין מחקר-אקדמי לבין התנסויות – אישיות אותנטיות. למשל – התנסות במדיטציה והשפעותיה על ההכרה האנושית, או התנסות בטכניקות תנועה הפועלת בראש ובראשונה דרך קשב לגוף בזמן התנועה (כגון פלדנקרייז), או התנסות בשיחה שבה עיקר הקשב מופנה אל זרם-ההכרה ולמה מתרחש באדם תוך כדי השיח. נבחן גם השפעות אינטראקטיביות בין המוח לפעילויות הגוף, ייצור מרקרים ביולוגיים וסיגנלים ומעבר אינפורמציה (כגון ה"מוח" הבטני ועצב הוואגוס כמעביר אינפורמציה).

 

המעבדה היא קבוצה חושבת שמתמקדת במחקר מצבי תודעה קולקטיביים המתחוללים בטקסים, מצבי הכרה שעולים במפגש עם הטבע. ב-20 שנה האחרונות התקבלו תוצאות חקירה מדעיות ממדעי המוח, המדעים הקוגניטיביים, ופסיכולוגיה על חוויות אלו. לדוגמא המעבדה מתעתדת לחקור את השינויים התודעתיים המתחוללים במצב מדיטטיבי ובריטואלים הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה החברתית. שינויים כאלו יכולים להיות מעבר מתודעת “אני” לתודעה של “אנחנו” בהשפעת ריטואל על המשתתפים בו. באנתרופולוגיה תהליך זה נקרא “היתוך זהויות" (Identity Fusion). ניסויים אנתרופולוגיים ופסיכולוגיים הראו עלייה ברמת האמון והפרו-חברתיות של משתתפים בריטואלים שונים. כמו כן, מערכות הכוללות שילוב ריטואלים עם מערכות כלכליות נבדקו דרך סימולציות מבוססות סוכנים. תוצאות אלו הושוו עם מידע אנתרופולוגי שהולך ונצבר בשנים האחרונות הדורש ניתוח אינטר-דיסציפלינרי מעמיק. אנו רוצים לפתח מודלים מתמטיים חדשים שמסבירים תופעות אלו.

 מגוון העמדות בקרב מדענים וחוקרים על התודעה הוא גדול ומשקף גם את העמדות שבהם נקטו מסורות פילוסופיות/דתיות בעבר. עמדות אלו נטו להיות גלגולים שונים של השקפות יסוד וחזרו על עצמן בגלגולים שונים לאורך השנים ולרוחב המסורות השונות. השקפות יסוד אלו נעות ממוניזם של התודעה (תודעה בלבד) – אישית ואף קולקטיבית, דרך הפרדה בין הגוף (היום בעיקר מוח, אבל אנו נכלול הכול), התודעה כתוצר לוואי של פעילות מוחית (אפי-פנומנליזם), רדוקציוניזם של הנפש למוח (מוניזם מטריאליסטי), ועד למגוון השקפות שטוענות לתלות הדדית וחוסר יכולת הפרדה ברורה בין גוף לתודעה (למשל, תודעה מגולמת).

 

חלק מההשקפות גם טוענות לחוסר הפרדה ברור בין גוף/תודעה/סביבה (למשל, תודעה אקולוגית). רוב מדעני המוח כיום נוקטים ברדוקציוניזם, אם כי יש מגוון השקפות כמו פאן-פסיכיזם, עבורם התודעה בנויה מרכיבים אלמנטריים בסיסיים של תודעה שהם חלק מהמרכיבים של החיים עצמם. חלק מהפאן-פסיכיסטים יאמרו שמדובר באבן בנין בסיסית של היקום, למשל גם של אובייקטים דוממים. (Goff 2019)  הטיעון העיקרי של מדעני המוח הוא שאכן ישנם ראיות רבות לכך שפעילות הנפש תלויה בפעילות המוח. מהמאה ה-19 ואילך (ראה המקרה המפורסם של פיניאס גייג’) הצטבר גוף ראיות מאוד גדול לכך שישנה קורלציה בין פגיעה בפעילות מוחית לפעילות של הנפש והתודעה. משנות ה-80 עם הכנסת מכשירי מדידה רפואיים מתקדמים כמו fMRI נראו קורלציות חזקות בין פעילות מוחית לפעילות נפשית ותודעתית. משנות ה-90 מדעני מוח, כמו כריסטוף קוך (Koch 2012) מחפשים אחר הגביע הקדוש שהוא תיחום מפה של התודעה במוח, כאשר השאיפה היא לתת הסבר מלא לתודעה. כלומר, הם מחפשים אחרי תיחום של סך כל הקורלציות בין פעילות המוח לפעילות הנפש והתודעה. לחיפוש זה יש ערך עצום מבחינה מדעית והוא בעל השלכות גדולות על חיינו ואיך שאנו תופשים אותם, אולם הוא בעייתי משני טעמים: אחד, עקב התלות ההדדית הכה חזקה השוררת במוח בין המודולים השונים, קשה לתחום אזורים מסוימים במוח שרק הם בלבד קשורים לתודעה. השני חמור מכך ומדובר בבעיה תפישתית. אמנם מדעני המוח ופסיכולוגים הראו שיש תלות חזקה של הנפש במוח, אולם הם לא הראו שהתודעה והנפש תלויים אך ורק במוח. (Thompson in McMahan and Braun 2017)  ישנם גם מדענים שנוקטים בקו המוניסטי ההפוך מהקו שנוקטים בו רב מדעני המוח, בטענה שהמוח הוא בפועל רק מסך הטלוויזיה עליו מוקרנת פעילות התודעה. עמדה זו מתיישבת עם ההשקפה הפילוסופית של תודעה בלבד. הבעיה בעמדה זו היא שבמדע הנוכחי אין רעיונות לתוכנית מחקר כזו מעבר לפנומנולוגיה.

 

המעבדה תשאף להגיע לכלים ניסיוניים שיוכלו לקדם ולהכריע בין השקפות אלו. זוהי כמובן מטרה מרחיקת לכת, אך היא לא חסרת תקדים. הפרשנויות של תורת הקוונטים נחשבו ככאלו שלא ניתן להכריע ביניהן במסגרת המדעית. אולם ניסוי אספק משנות ה-80 שהסתמך על אי שוויונות בל יצר הכרעה חלקית בין חלק מההשקפות. היו אף כאלו שכינו את הניסוי “מטא-פיסיקה ניסויית” . מסקנות הניסוי גרמו לכך שמדענים דחו את השקפת העולם של איינשטיין של ריאליזם מקומי (אובייקטיביות ושמירה על לוקאליות, כלומר מסרים לא יכולים לעבור את מהירות האור). הטענה הייתה שההשקפה של הקומפלמנטריות מבית מדרשו של נילס בוהר, מייסד אסכולת קופנהגן המסורתית, היא זאת שניצחה. אך למעשה גם ההשקפה של דיויד בוהם (פרשנות “משתנים חבויים”) של ריאליזם אי-לוקאלי (כלומר יכולים להיות מסרים שעוברים את מהירות האור) לא נדחתה ממסקנות הניסוי. השאלות הקשורות לתודעה מורכבות כיום אף יותר מאלו של תורת הקוונטים (גם עקב “הבעיה הקשה”), אך עדיין יש מקום לחתור לניסיון להכריע ולו חלקית בין ההשקפות השונות על התודעה. 

​

דרך חקר התודעה וההתנסויות כבסיס אנו שואפים ליצור דיאלוג וחיבור בין אנשים שונים, שכן היכולת לחוות הינה בסיסית לאדם ועשויה לגעת במקומות דומים אצל אנשים שונים. כך דעות ואמונות מאבדות את המקום המפוצל שלהם לטובת תחושות חווייתיות כגון כאב, סקרנות, כעס ושמחה. בסיס זה עשוי לקדם דיאלוג משמעותי ולצמצם קונפליקטים, עם דגש על קירוב ועידוד חיים משותפים בין בני תרבויות, מגזרים ולאומים שונים ומתוך כך לפתח מחשבה תודעתית חדשה. אנו רוצים גם להציע כלים חדשים לחוקרים וסטודנטים בעידן המודרני, שתחושות הניכור והבדידות מבקשות את התייחסותנו בייחוד בימים של משברים, חוסר אמון במערכות ובידוד חברתי. אנחנו שואפים להוביל מהלך אקדמי-חברתי בעל חשיבות ראשונה במעלה.