פרוייקט

 מערכות ביולוגיות הן מסתורין. קבלת החלטות משותפת בנחיל דבורים, התהוותן של מושבות צמחים, התארגנות אברונים בגופנו כתאים והתאים לאיברים, כולן צורות ארגון של רכיבים שהתפתחו כדי יחידות אקולוגיות המתפקדות בסינכרון ברמת המערכת כולה. באנלוגיה למערכות של ארגון-עצמי בטבע, ובהתכתבות עם תיאוריות אבולוציוניות, סוציולוגיות ואקולוגיות חדשות, אנו חוקרים תופעות מיוחדות בהן אנשים הם חלק ממערכת גדולה יותר, הרואה יחידים כחלקים של אורגניזמים חברתיים ומספקת נקודת מבט חדשה עם השלכות רבות על שיפור הרווחה בכל המידות.

נחילי דבורים הם תופעה של סופר-אורגניזם המקיים לכידות-חברתית, שזירות עם הטבע, ארגון עצמי יעיל ואינטליגנציה קולקטיבית. מצבים מיוחדים בקולקטיב אנושי מלווים בתחושה של התעלות מעל לאינטרסים אישיים, שמחה קולקטיבית, רווחה ויראת כבוד לטבע. הדמיון בין המצב במערכת אקולוגית אחת (דבורים) לשנייה (אנשים במצבים קולקטיביים מיוחדים) מספק לנו מודל לחשיבה חדשה עם השלכות פורצות דרך על חיי החברה. ההשערה היא שמצבים קולקטיביים מיוחדים ״מושכים״ אותנו אל ״מעבר לעצמנו״  כאורגניזם חברתי, והם המנוע המאפשר לנו להגיע לרמות גבוהות של פריחה אנושית.

ברמה הפיזיולוגית, סינכרון קשור בתיאום של פעולות בזמן ובמרחב עם אחרים. ריטואלים כגון ריקוד, נגינה, ספורט-קבוצתי ושירה משותפת תומכים בכך. אולם, מה שנראה כפשוטו ברמה הפיזיולוגית, עשוי להיות ביטוי של מצב תודעה קולקטיבית מבחינה מנטלית. מצב זה מאופיין בתכונות המופיעות ברמות עיליות של המערכת כולה (הקבוצה) מתוך הרמות היסודיות יותר. למשל מופיעה אינטיליגנציה משותפת, וכן מוטיבציה ורגשות משותפים כמו אמון, שייכות ואמפתיה. במעבדה אנו חוקרים ומשווים מצבים אלו במושבות בעלי חיים ובמקביל בקבוצות אנושיות.